Esti Eliyahu
גיא ברמן מכליס
Nathalie Dobrzan
sabrescribe
SuperBlob
מדי פעם, כשהעולם יוצא מסביב מדעתו, אני אוהב להתעלם מהכל ולצלול למקום הבטוח שלי – ארה"ב אלטרנטיבית כפי שיוצגה בקולנוע של שנות ה-30 וה-40. הרעים היו רעים, הטובים היו טובים, השירים היו שירים והציניות היתה בחיתוליה והעדיפה לעסוק במשפטים שנונים ויצירת אווירה ולא בהריסת החיים כפי שאנו מכירים אותם.
קול פורטר היה מלך בעולם ההוא וכמויות השירים שהוא סיפק למיוזיקלס היתה מדהימה. את השיר הזה כתב למיוזיקל "The Gay Divorcee" וביצע אותו על הבמה הכוכב הצעיר פרד אסטר. כמה שנים אח"כ השיר הופיע בגרסת הסרט בו לראשונה שיחקו פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רס תפקיד ראשי (זה היה הסרט השני מתוך 10 שבהם הופיעו יחדיו). זה לא הקטע הטוב ביותר שלהם יחדיו אבל זה שיר כל כך יפה והוא מבוצע נפלא. מבחינתי כזוג קולנועי הם היו מושלמים והסרטים שלהם, בעיקר הקומדיות, הם מהסרטים המהנים ביותר שאני מכיר.
אבל הביצוע הכי יפה שאני מכיר לשיר הזה הוא של פרנק סינטרה. יש לו כמה ביצועים לשיר זה אבל העיבוד בביצוע הזה כל כך מושלם שזו ההקלטה הכי אהובה עלי של פרנק היקר
השיר המדי פעם של סופרבלוב 