ארכיון הרשומות עם התג "Joss Whedon"

וואו, זה רשמי!
ב-מאי השנה תעלה בלאס וגאס גרסת במה של (מיני)סדרת האינטרנט המופלאה "Dr. Horrible's Sing-Along Blog"
של ג'וס ווידון. מי שלא יודע מה זה ולמה זה טוב, צריך מיד לגשת אל ספריית הוידאו/לרכוש באמזון/לפנות לאפיקים אלטרנטיבים ולהתוודע אל הממתק הקסום הזה.
המיני-סדרה הזו הוכיחה שכל מה שצריך כדי ליצור טלוויזיה מצוינת זה כישרון, מסירות ואהבה (כמו שטוען גיא בפוסט המוקדש לנושא), גרמה סופית לממסד ההוליוודי להתאהב בניל פטריק האריס
והובילה לכך שפרסי האמי פתחו את קטגוריית ההישגיות בתחום האינטרנט (או משהו כזה) רק כדי סופסוף לתקן במקצת את העוול ולתת לווידון את האמי שהם חייבים לו כבר עשור.
אבל כל זה סתם טריוויה. מה שיש כאן זה סיפור קטן, מצחיק וקסום שימלא לכם את הלב ואז ישבור לכם אותו לרסיסים.

אם לא ראיתם, תעשו לעצמכם טובה ותתקנו את הטעות המרה הזו.
אם אתם בדרככם לוגאס לחופשת האביב, אתם יכולים להתעדכן כאן על הפרטים ועל רכישת כרטיסים.
ואם כסף כל הזמן נופל לכם מהכיסים, זה ממש בסדר מצדנו שתזמינו את כל הבלוב לאיזה טיולצ'יק לעיר האורות המדברית. גיא בהחלט יודע להכיר תודה כשהוא רוצה, והוא ירצה.

השיר היומי הוא השיר הטוב ביותר מתוכו, לטעמי (אף כי הקליפ שלו הוא דווקא הכי פחות מצחיק או מבריק.
מה לעשות, המלודיה ניצחה כאן).

היום אני פותחת את הבוקר עם השיר הפותח את המוזיקל של באפי.
למה? כי  היום (טוב, אתמול. אבל בסאנידייל, קליפורניה, עדיין ה-19)  באפי בת 30 והיא עודנה חיה ובועטת.

השירונצ'יק הזה הוא כנראה האהוב עליי ביצירת המופת הטלוויזיונית הזו (אוקיי, בתיקו עם give me something to sing about), משום שהוא בכזו קלילות ואלגנטיות נוגע במשהו כל כך עמוק ועצוב אצל הדמות ואצל כ-98% מהצופים.
מי מאיתנו לא מרגישים על אוטומט? (או על ניוטרל בירידה?) כמה מאיתנו לא חוששים מקיפאון רגשי?
ובאפי, כמו באפי, עם המשמעויות הכפולות, המטאפורות הויזואליות וההומור המחוצף, השנון, הקורץ, עוסקת  בנקודה הזו באופן שחומץ את הלב ומחמם אותו בבת אחת.

הו, באפי, תחזרי. נוכל לנסוע למעלה הגבעה ולהוריד את הארםברקס ביחד!