ארכיון הרשומות עם התג "תרצה אתר"

"שבת בבוקר" – אריק איינשטיין

פורסם: פברואר 19, 2011 מאת גיא ברמן מכליס בנושא עברי
תגים: ,

כדי לסיים את שבוע תרצה אתר בבלוב בחרתי בשיר מקסים ושמח. שיר ילדים נפלא שהלחין יוני רכטר עבור אלבום הילדים הנהדר של אריק איינשטיין "הייתי פעם ילד" שיצא בשנת 1989, ולמרות שלא היינו כבר ילדים, כולנו שמענו את האלבום הנפלא הזה שוב ושוב. לא משנה כמה פעמים שמעתי את השיר הזה, צלילי הפסנתר בפתיחה מעלים חיוך מיידי על פני. וחוץ מזה, איזה שיר מתאים יותר לשבת בבוקר?

הקליפ לקוח מתוך "זהו זה" והועלה על ידי ערוץ 23. אם תלחצו על הכיתוב שמופיע עם תחילת הקליפ תוכלו לעבור לערוץ היו טיוב שלהם שמכיל הרבה קליפים נוסטלגיים מקסימים.

שבת בבוקר! יום יפה,
אמא שותה המון קפה,
אבא קורא המון עיתון
ולי יקנו המון בלון.

אפשר ללכת לירקון, לשוט שם בסירה,
או לטייל עד סוף הרחוב ולשוב בחזרה,
אפשר לקטוף פרחים, כאלה שלא אסור,
ואפשר ללכת עד הגן ולראות שהוא סגור.

(פוסטים נוספים שהועלו בשבוע תרצה אתר-

יום ראשון – "שיר משמר" שכתב אלתרמן בדאגה לבתו ו"שיר הנשמרת" שכתבה לו בתו כסוג של תשובה.

יום שני – "בלדה לאשה" ושיר נוסף שנכתבו חודש לפני מותה של תראה אתר והשיר של סילוויה פלאת שהשפיע על שירים אלה.

יום שלישי – "פתאום עכשיו, פתאום היום" ו"שיר לערב חג" – הלהיט הגדול והשיר שנכתב לזכר אביה. שניהם מפסטיבלי הזמר.

יום רביעי – "גשם הקשב לנשים" ו"ושום סלע"

יום חמישי – "כשתגדלי תביני", קישור לסיפור קצר ושובר לב שנמצא בעזבונה ו"הרחובות נמים כל כך בשקט" שהלחינו ומבצעים נתן סלור ויסמין אבן. נתן סלור הוא בנה של תרצה אתר שמופיע גם בסיפור הקצר.

יום שישי – שלושה שירים מאוד יפים – "אהבה יומיומית", "עיר עצובה" ו"מערבה מכאן".)

והיום שלושה שירים שאני פשוט מאוד אוהב.

"אהבה יומיומית" הוא השיר האהוב עלי ביותר שכתבה תרצה אתר (הוא חולק מעמד זה עם "כשתגדלי תביני" שפורסם אתמול). זה מתחיל במילים המושלמות שמשרטטות מערכת יחסים בצורה כל כך מדוייקת ועדינה, ובשם הנפלא "אהבה יומיומית". זה ממשיך בלחן ובביצוע המופלא של יהודית רביץ הצעירה, לחן שמצליח להדגיש את הלך הרוח של השיר. העיבוד הנפלא הוא של מתי כספי.

שקרים שקטים שקרים קטנים
בתוך ליבנו ישנים
על פני חבצלות סגולות
ושלל צמחי המים
שטים הם הס על פני הזרם
שטים הם עצומי עיניים
שקרים שקטים, שקרים קטנים
בתוך ליבנו ישנים

ואור בהיר עולה וצף על פני החדר
אתה יודע מי אני, יודעת מי אתה
הכל בסדר, הכל בסדר
הבוקר בא כבר יום חדש
נצא לדרך
היום נאמר תמיד אמת
עד בוא הערב

דברים פשוטים כמו אהבה
בתוך הנפש נחבאים
על פני כלניות שני
ושלל פרחי העמק
פורחים הם הס על פני הירק
פורחים הם עצומי עיניים
כמו אהבה, דברים פשוטים
בתוך הנפש נחבאים

ואור בהיר עולה…

ומתי כספי הלחין ושר את השיר "עיר עצובה". לצערי אין את הביצוע ביו-טיוב אז הנה אביתר בנאי שר אותו

עיר עצובה, עצובה , עניה
בבוקר אומרים שעוניה חמש
לא כולם באותה השניה.
בערב זוחל בה קהל מלחש
לדבר ולספר בעוניה
בלילה שוכבים במיטות לבנות
איש ואישה ורוח קר
בלילה שוכבים במיטות
איש ואישה, איש ואישה
אישה וזר.

עיר עייפה, עייפה ומלאה.
גוהרת על כל הגגות באחת
טורפנית, רעבה ושבעה.
בערב עוטפת היא רעש נפחד
עיר גדולה וריקה ומלאה.
בלילה שוכבים במיטות הגבוהות
איש ואישה ורוח קר
בלילה שוכבים במיטות
איש ואישה, איש ואישה-
אישה וזר.

עיר עתיקה, עתיקה וצעירה
פוקחת עינים ריבוא באחת
צוחקת ואש ובערה.
נופלת על כל קהלה הנפחד
ושוב קמה גבוהה וקרה.
בלילה שוכבים במיטות הקטנות
איש ואישה רחוקים כמו בשיר
בלילה שוכבים במיטות
איש ואישה, איש ואישה-
והם העיר.

ומתי כספי גם הלחין, הפיק ועיבד את "מערבה מכאן" ששרה ריקי גל.
מערבה מכאן, עומדים צוקים
ומחכים, ומחכים.
מערבה מכאן, יש דברים אחרים
מגדלים – ציפורי ענק
שעוני קוקיה מוזרים.
מערבה מכאן, הכל אחר
לא כדאי להרחיק מערבה מכאן
מספיק להגיע עד קצה החול
מקום שם המלח מחליד
את גדרות הזמן.

כשהערב יורד, יש לצאת ולטייל
עם ארנק, מטריה, כפפה, מקל.
לעקוף אותיות ואותות בלבן
לחצות שבילי חצץ, לסלסל תמרת עשן
זעירה, ולשוב למפתן
המוכר והחם.
מן השמש אשר שוקעת
לשבת שם רגע, שני בני אדם
ולטפס למעלה, צעד, צעד,
אחר כך אפשר לכתוב על זה
סימפוניה משגעת.

(פוסטים נוספים שהועלו בשבוע תרצה אתר-

יום ראשון – "שיר משמר" שכתב אלתרמן בדאגה לבתו ו"שיר הנשמרת" שכתבה לו בתו כסוג של תשובה.

יום שני – "בלדה לאשה" ושיר נוסף שנכתבו חודש לפני מותה של תראה אתר והשיר של סילוויה פלאת שהשפיע על שירים אלה.

יום שלישי – "פתאום עכשיו, פתאום היום" ו"שיר לערב חג" – הלהיט הגדול והשיר שנכתב לזכר אביה. שניהם מפסטיבלי הזמר.

יום רביעי – "גשם הקשב לנשים" ו"ושום סלע"

יום חמישי – "כשתגדלי תביני", קישור לסיפור קצר ושובר לב שנמצא בעזבונה ו"הרחובות נמים כל כך בשקט" שהלחינו ומבצעים נתן סלור ויסמין אבן. נתן סלור הוא בנה של תרצה אתר שמופיע גם בסיפור הקצר.

יום שבת – לסיום אופטימי שיר ילדים מקסים – "שבת בבוקר".)

אם הייתי צריך לבחור, זה אחד משני השירים של תרצה אתר שאני הכי אוהב (השני יפורסם מחר). גם פה נמצא הגעגוע לאביה. חוה אלברשטיין מבצעת ללחן של משה וילנסקי.

כשתגדלי תביני

אמא, מתי אהיה כבר גדולה?
בעוד כמה שנים ילדתי
ויהיה לי תינוק בתוך עגלה?
כמובן שיהיה לך בתי
אמא לכלב יש אבא?
ודאי
וסבא?
אולי
לי אין סבא מדוע?
כי סבא שלך בשמיים הלא
איך הוא הגיע לשם עם סולם?
לא זה קשה להסביר האמיני כשתגדלי תביני

אמא בלילה חלמתי חלום והיה שם כוכב עם פנים
אמא מה זה חלום תמונה או מקום?
זה סיפור שרואים כשישנים
אמא רונית כבר הבריאה?
ודאי
לגמרי?
אולי
מה זה דוקטור?
רופא
מדוע?
קוראים לו רופא כי הוא איש מרפא
למה כולם לא רופאים רק חולים?
כך זה קשה להסביר האמיני כשתגדלי תביני

אמא ירח זאת אבן כזאת?
כן גדולה ענקית ולבנה
אבל היא רחוקה נורא מאוד ולכן היא נראית קטנה
אמא תינוק זה בבטן?
ודאי
ויהיה לך?
אולי
לי אין בטן גדולה
לא אין לך
עכשיו את קטנה אז אי אפשר
איך התינוק שם בפנים כמו פרפר?
לא זה קשה להסביר האמיני כשתגדלי תביני

ורק אני והתשובות שבפי
יודעות את הסוד הגדול
שגם כשגדלים לא מבינים
רק פשוט יום אחד
מפסיקים לשאול

לפני כמה שנים התפרסם סיפור קצר מעזבונה של תרצה אתר במוסף התרבות של עיתון הארץ. לא צפיתי את התגובה שגרם לי סיפור זה. הסיפור הזה נגע בי בצורה כה עמוקה שהוא לא עוזב אותי גם כמה שנים אחרי שקראתי אותו. אתם מוזמנים לקרוא אותו פה. מי שאהב ישמח לדעת שכל הסיפורים שנמצאו בעזבונה יצאו לאור לפני כמה חודשים בספר בשם "פתאום כבו כל האורות". אני קורא אותו כעת והוא שובר את ליבי.

ואותו נתן בן הארבע שמופיע בסיפור הקצר הוא נתן סלור, בנה של תרצה אתר הקרוי על שם סבו. הוא מוסיקאי שעומד להוציא בימים אלה אלבום שני והוא הלחין ומבצע את השיר הבא יחד עם יסמין אבן. את המילים, כמובן, כתבה תרצה אתר.

הרחובות נמים כל כך בשקט

הרחובות נמים כל כך בשקט, הם

כל כך בשקט.

לאור לבנה חרוכה, לא זעה,

לא דולקת.

לאור משהו רע ואחר

שבא מבלי שנתבקש

הרחובות נמים בדומיה בתוך גבולות עירי.

רק הים את חייו הפרועים, כנוצרי,

חרוזים חרוזים מתפלל, לוחש…

רק הים מתפלל ולוחש.

הלילה כל כך לא רצוי

כשמקיצים לפתע. כך גיליתי.

אצבעות ארוכות מקיפות את ביתי ומה אם כלל לא הייתי

פה. עכשיו. מה היה מתרחש.

ים נוגן, מתפלל ומונה חרוזים,

ים לא-עצוב, ממרחק לא גדול

עם חולות עצובים מתלחש

(פוסטים נוספים שהועלו בשבוע תרצה אתר-

יום ראשון – "שיר משמר" שכתב אלתרמן בדאגה לבתו ו"שיר הנשמרת" שכתבה לו בתו כסוג של תשובה.

יום שני – "בלדה לאשה" ושיר נוסף שנכתבו חודש לפני מותה של תראה אתר והשיר של סילוויה פלאת שהשפיע על שירים אלה.

יום שלישי – "פתאום עכשיו, פתאום היום" ו"שיר לערב חג" – הלהיט הגדול והשיר שנכתב לזכר אביה. שניהם מפסטיבלי הזמר.

יום רביעי – "גשם הקשב לנשים" ו"ושום סלע"

יום שישי – שלושה שירים מאוד יפים – "אהבה יומיומית", "עיר עצובה" ו"מערבה מכאן".

יום שבת – לסיום אופטימי שיר ילדים מקסים – "שבת בבוקר".)

"גשם הקשב לנשים" – יעל לוי, "ושום סלע" – דנה ברגר

פורסם: פברואר 16, 2011 מאת גיא ברמן מכליס בנושא עברי
תגים: , ,

זוהי כבר פינת השיר היומי הרביעית המוקדשת לתרצה אתר ואני שם לב שכל שיר שאני בוחר להעלות עצוב יותר מקודמו. היו לתרצה אתר גם פזמונים שהפכו ללהיטים קצביים, אבל שיריה היפים ביותר היו מאוד עצובים. אני חש שההקשר המיידי שנעשה בין השירים שלה לבין סיפורה האוטוביוגרפי אינו הוגן כל כך. הוא אינו הוגן כי האוטוביוגרפיה שלה, כפי שהיא ידועה לנו, מתבססת על שנים של שמועות, רכילות, וגם אמת שממנה נוצרה אותה דמות טרגית שאנו חושבים שאנו מכירים. זו כמובן הסתכלות מאוד שטחית על חיי אדם. ועם זאת אני מודה שגם אני איני יכול לנתק זאת מהשירים עצמם.

"בלדה לאשה" (שהועלה ביום שני), שנכתב כחודש לפני מותה, הולחן על ידי משה וילנסקי. באותו יום בו נפלה אל מותה מהחלון, וילנסקי העביר לתאטרון את הלחן. קשה לקרוא את הבית האחרון של השיר ולא להרגיש צמרמורת מצירוף המקרים

אפילו הספרים בחדר, הסגור והעצוב
כבר ידעו היא לא בסדר, היא הולכת לבלי שוב
עוד פורחות הרחק בעמק, שלל חבצלות הבר
.אך למרות הכל, הכל נגמר

בהרבה משיריה של תרצה אתר הנשים מעדיפות את הצפייה מתוך חלון החדר הבטוח, החוצה אל העולם. אבל החדר הבטוח הוא גם כלא שלא מאפשר להן לפרוח.

הצורך להאחז בכלא הבטוח מתבטא בצורה חזקה מאוד בשיר "ושום סלע" שהלחין עדי רנרט.

ושום סלע לא יזיז אותי מפה
ושום ענק נורא לא יוכל לי
אני רוצה רק פה
אני רוצה רק פה
ושום טייפון לא יעזור
ושום סופה
לא קר לי

לא קר לי
ואני רוצה רק פה
להיות עד סוף ימי
מול אדן וחלון
אני רוצה רק פה
כל כך נעים לי פה
שכבר ממש אפשר
להשתגע או לישון

או לישון

ושום סלע לא יזיז אותי על כן
ושום מפל אדיר לא יוכל לי
אני נמצאת רק פה
אני נמצאת רק פה
ושום סופות ורעשים לא יעזרו
פה קל לי

פה קל לי
ואני רוצה רק פה
להיות עד סוף חיי
מול קיר, ספה, ארון
אני רוצה רק פה
כל כך נעים לי פה
שכבר ממש אפשר
להשתגע או לישון

או לישון

גם ב"גשם הקשב לנשים" הנשים מביטות מהחלון בציפייה, אבל הפעם הן מחכות לאירוע שיתרום לפריחה שלהן, להיפתחות שלהן וזה נותן לי הזדמנות להעלות סוף סוף שיר עם קצת אופטימיות.

את השיר הלחין נפתלי אלתר.

עד רדת הערב, גשם.
הקשב לנשים בחלון,
עד רדת החושך. גשם, הקשב
לנשים הצופות בוילון.

גם לנו אדמה שמחכה
למשהו מלמעלה.
גם בנו יש אימה וזעקה
למשהו פורח… וכן הלאה…

עד סוף השבוע, גשם.
הקשב לנשים בחלון,
עד קץ השבועיים. גשם, הקשב
לנשים העומדות ומחכות.

גם לנו בחצר גינה קטנה
ריקה מזוהר דשא.
גם אנו מצפות עד אין בינה
למשהו ברוך כמו הגשם.

גם בתוכנו מחכה, שותקת,
חלקת ארץ קטנה, חרבה.
והגשם שלנו איחר לרדת.
הגשם שלנו
טרם בא.

אך הגשם שלנו יבוא
עננים כבר זעים במרחק.
הגשם שלנו קרב, קרב
בצעדי ענק.

הקשב לנשים בחלון.
גשם אדיר ונוהר.
הקשב, איך קוראות הן בזו אחר זו –
הוא חוזר
הוא חוזר
הוא חוזר.

(פוסטים נוספים שהועלו בשבוע תרצה אתר-

יום ראשון – "שיר משמר" שכתב אלתרמן בדאגה לבתו ו"שיר הנשמרת" שכתבה לו בתו כסוג של תשובה.

יום שני – "בלדה לאשה" ושיר נוסף שנכתבו חודש לפני מותה של תראה אתר והשיר של סילוויה פלאת שהשפיע על שירים אלה.

יום שלישי – "פתאום עכשיו, פתאום היום" ו"שיר לערב חג" – הלהיט הגדול והשיר שנכתב לזכר אביה. שניהם מפסטיבלי הזמר.

יום חמישי – "כשתגדלי תביני", קישור לסיפור קצר ושובר לב שנמצא בעזבונה ו"הרחובות נמים כל כך בשקט" שהלחינו ומבצעים נתן סלור ויסמין אבן. נתן סלור הוא בנה של תרצה אתר שמופיע גם בסיפור הקצר.

יום שישי – שלושה שירים מאוד יפים – "אהבה יומיומית", "עיר עצובה" ו"מערבה מכאן".

יום שבת – לסיום אופטימי שיר ילדים מקסים – "שבת בבוקר".)

כפי שציינתי כבר בפוסט קודם, מותו של נתן אלתרמן ב-28 במרץ 1970 היווה עבור בתו תרצה אתר משבר גדול. ביום העצמאות הסמוך למותו עלה על במת "פסטיבל הזמר והפזמון" חייל צעיר בשם שלמה ארצי וזכה במקום ראשון עם השיר "פתאום עכשיו, פתאום היום" אותו כתבה תרצה אתר. תרצה לא נכחה בפסטיבל עקב האבל שהאפיל על שמחת הצלחת השיר.

לפסטיבל הזמר חזרה בשנת 1973 עם השיר "שיר לערב חג" אותו ביצעה מירי אלוני. בשיר זה תיארה תרצה את תחושותיה באותו ערב חג עצמאות, את השמחה, החוגגים והזיקוקים שבחוץ, בתל אביב החוגגת שאביה כל כך אהב, אל מול החלל העמוק שנפער בחייה.  את שני השירים הלחין יעקב הולנדר.

שיר לערב חג

כבר ערב,
האופק אדום ויגע,
אתה בוודאי לא יודע,
אתה בוודאי לא שומע,
שהערב
ערב חג. 

כבר ערב,
העיר אורותיה הדליקה,
צמרות אשליה הסמיקה,
כן, חג יש בעיר ואני כאן
מחכה
לצעדך.

עיר חמה ושוקקת
ריבועי זהביה מדלקת
ולפתע צמרותיה שמטה
כי אתה
לא איתה.

שוב ערב,
סביב זיקוקים וירח
שטים על העיר ושמיה,
אולי רק אתה היודע
מה קרה כאן
ומתי…

כן, ערב
שיכור משמחה ומבכי
וכל נשמתי רק אליך
לדעת שאלה חייך
שעודך…
שאולי…

עיר חמה ושוקקת…

כבר לילה,
העיר נרדמה על בניה,
בקרן ירח דומע
תלוי על כלונס מתנועע,
נהם רוח
רחש חול.

כן, לילה,
השקט עגול ורוגע,
שלם ועמוק ויודע
את כל הדברים , כי עיניה
של העיר
אומרות הכל.

והעיר השותקת
לכבודך כוכביה מדלקת,
איזה שקט
איזו עיר
עצובה.

עיר חמה ושוקקת…

 


(פוסטים נוספים שהועלו בשבוע תרצה אתר-

יום ראשון – "שיר משמר" שכתב אלתרמן בדאגה לבתו ו"שיר הנשמרת" שכתבה לו בתו כסוג של תשובה.

יום שני – "בלדה לאשה" ושיר נוסף שנכתבו חודש לפני מותה של תראה אתר והשיר של סילוויה פלאת שהשפיע על שירים אלה.

יום רביעי – "גשם הקשב לנשים" ו"ושום סלע"

יום חמישי – "כשתגדלי תביני", קישור לסיפור קצר ושובר לב שנמצא בעזבונה ו"הרחובות נמים כל כך בשקט" שהלחינו ומבצעים נתן סלור ויסמין אבן. נתן סלור הוא בנה של תרצה אתר שמופיע גם בסיפור הקצר.

יום שישי – שלושה שירים מאוד יפים – "אהבה יומיומית", "עיר עצובה" ו"מערבה מכאן".

יום שבת – לסיום אופטימי שיר ילדים מקסים – "שבת בבוקר".)

את השיר היפה והעצוב הזה כתבה תרצה אתר באוגוסט 1977, זמן קצר לפני מותה ב-7 בספטמבר, מילותיו המנבאות רע הופכות אותו לעצוב אף יותר. השיר שולב בסופו של דבר בהצגה "ארבע נשים" אותה תרגמה.

מאמר מעניין בחלק התרבות של עיתון הארץ מדבר על ההשפעה שהיתה לשיר "פרגים באוקטובר" שכתבה המשוררת סילוויה פלאת כשלושה חודשים לפני שהתאבדה. תרצה אתר עסקה בנסיונות לתרגם אותו כנראה בסביבות שנת 1965 אך הוא לא הושלם והתגלה בעזבונה. הרושם שהשאיר עליה היה כנראה גדול מאוד כי הוא מהדהד בשניים מהשירים האחרונים שכתבה.

(הטקסטים לשירים מופיעים מתוך המאמר שהתפרסם בעיתון "הארץ" בתאריך 12.06.09)

סילוויה פלאת

פרגים באוקטובר

תירגמה מאנגלית תרצה אתר

(תאריך לא ידוע)

אפילו ענני-השמש אינם יכולים להשתלט על הגלימות האלה.

אף לא אותה אשה באמבולנס

שלבה פורח מבעד למעילה בתדהמה רועמת כזאת –

מתנה, מתנת-אוהבים

שלא נתבקשה לחלוטין,

מאת השמים

בחוורון ובתבערה

הם מתניעים את התאים החד-חמצניים (הפחמניים) על ידי עיניים קופאות משממון תחת שולי מגבעת.

הו אלי, מה אני – שהפיות המאוחרים האלה יבכו פעורים

ביער של כפור, בשחר של שדה דגניות.

תרצה אתר

פרחי בר באוקטובר

11 באוגוסט, 1977

אפילו ענני השמש אינם משתלטים

על הצבעים האלה, האינסוף…

אשה אחת באמבולנס חשבה

כשנסעה להינצל, וידעה, יהיה טוב…

פרחי בר באוקטובר

חשבה האשה

אני אנצל כמותכם אהיה

שלל צבעים ומרחב אינסופי ומשב

של רוחות סתיו עזות… כמותכם אהיה.

אפילו משבי הרוח אינם משתלטים

על להבות הפלא, האינסוף…

אשה אחת באמבולנס חשבה

כשנסעה להינצל וידעה, יהיה טוב,

פרחי בר באוקטובר פרחו על קברה

כאשר הסיפור תם ביום ההוא

שלל צבעים ומרחב אינסופי – וסערה

של רוחות סתיו עזות – על קברה נשבו.

(תודה לציפי גון-גרוס, שאיתרה לארכיון תרצה אתר את השיר "פרחי בר באוקטובר".)

בלדה לאשה

אפילו ענני הגובה לא יכלו לשתיקתה.

היא הביטה עד בלי שובע, היא הביטה וידעה

שכעת פורחות בעמק שלל חבצלות הבר,

ולמרות הכל, הכל נגמר.

אפילו ענני אוקטובר, הסגולים אל מול שקיעה,

לא עזרו לה אף לרגע, לא עזרו להירגע.

אף כי שוב פרחו בעמק שלל חבצלות הבר,

למרות הכל, הכל נגמר.

אפילו הספרים בחדר, הסגור והעצוב,

כבר ידעו – היא לא בסדר, היא הולכת לבלי שוב.

עוד פורחות הרחק בעמק שלל חבצלות הבר,

אך למרות הכל, הכל נגמר.

(פסטים נוספים שהועלו בשבוע תרצה אתר-

יום ראשון – "שיר משמר" שכתב אלתרמן בדאגה לבתו ו"שיר הנשמרת" שכתבה לו בתו כסוג של תשובה.

יום שלישי – "פתאום עכשיו, פתאום היום" ו"שיר לערב חג" – הלהיט הגדול והשיר שנכתב לזכר אביה. שניהם מפסטיבלי הזמר.

יום רביעי – "גשם הקשב לנשים" ו"ושום סלע"

יום חמישי – "כשתגדלי תביני", קישור לסיפור קצר ושובר לב שנמצא בעזבונה ו"הרחובות נמים כל כך בשקט" שהלחינו ומבצעים נתן סלור ויסמין אבן. נתן סלור הוא בנה של תרצה אתר שמופיע גם בסיפור הקצר.

יום שישי – שלושה שירים מאוד יפים – "אהבה יומיומית", "עיר עצובה" ו"מערבה מכאן".

יום שבת – לסיום אופטימי שיר ילדים מקסים – "שבת בבוקר".)

בימים אלה אני קורא את ספר פרקי הפרוזה "פתאום כבו כל האורות" מאת תרצה אתר, שמכיל קטעים שנמצאו לאחר מותה. תמיד אהבתי את שיריה, אבל ספר זה חדר לליבי בעוצמה כה חזקה שהחלטתי להקדיש את הימים הקרובים לשיריה.

היום אעלה שני שירים שמתכתבים זה עם זה.

בין תרצה אתר לאביה נתן אלתרמן שררו יחסים קרובים מאוד. לאחר שירותה הצבאי נסעה אתר לניו יורק עם בעלה הראשון עודד קוטלר ללמוד משחק. כאשר אביה הגיע לביקור הוא מצא את בתו במצב של מצוקה נפשית (שכלל גם נסיון התאבדות). כאשר חזר נסער לארץ כתב לה את שירו המפורסם "שיר משמר".

אלתרמן נפטר בשנת 1970, כאשר תרצה היתה בת 29. לפי הדברים שקראתי עליה, מאורע זה השפיע עליה בצורה קשה מאוד ממנו לא השתחררה עד מותה. לבנה שנולד לאחר מות אביה קראה נתן.

בשנת 77, כשהיא בת 36, נפלה אל מותה מחלון דירתה שבקומה ה-6. השמועות על התאבדות נפוצו (עקב שמועות העבר ובהתבסס על שיריה) אך המשפחה טענה כי מדובר בתאונה מצערת. תרצה היתה מעורבת בתאונת דרכים כמה ימים לפני וקיבלה תרופות הגורמות לטישטוש. כאשר התכופפה מהחלון איבדה שיווי משקל ונפלה. אמה, שחקנית התאטרון רחל מרקוס, שהכירה בקשר הקרוב והמיוחד בין אתר לאביה ויתרה על מקומה בחלקת הקבר לצד אלתרמן, ותרצה אתר נקברה לצד אביה.

השיר היומי של הבלוב הוא בעצם שני שירים. הראשון – "שיר משמר" שכתב אלתרמן לבתו. השני, "שיר הנשמרת" הוא שיר תשובה שנכתב על ידי תרצה אתר.

שיר משמר
חוה אלברשטיין
מילים: נתן אלתרמן
לחן: סשה ארגוב

שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך,
מאבן קלע, מסכין, מציפורניים
שמרי נפשך מן השורף, מן החותך
מן הסמוך כמו עפר כמו שמיים
מן הדומם, מן המחכה והמושך
והממית כמי באר ואש כיריים
נפשך שמרי ובינתך שער ראשך
עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך.

זה ערב קיץ לכאורה, זה לכאורה
רק ערב קיץ טוב, ידוע וישן,
שבא לחסד ולרחמים, לא למורא
ולא לרחש חשדות ודבר אשם,
שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה
אשר תאיר עד עם ננוח ונישן.
רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה,
רק ערב קיץ חם שבא לא למורא.

הנה הרוח יד שולחת ובלי רחש
פתאום חלון לאט נפתח בחשכה
אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד
אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה!
אמרי מדוע העולם כה זר עדין
ואש ומים מביטים בו מכל צד!
אמרי מדוע בו מפרפרים חייך
כמו ציפור מבוהלה בתוך כף יד!
אמרי מדוע זה את מעוף ורעד רב
כמו ציפור בחדר בחפשה אשנב!

זה ערב קיץ לכאורה…

שמרי נפשך העייפה, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
שער ראשך, עורך שמרי, שמרי יופייך,
שמרי ליבך הטוב, אמציהו בידיך.

שיר הנשמרת
נורית גלרון
מילים: תרצה אתר
לחן: נפתלי אלטר

השמיים רצים רצים רצים
בתריסים כל מיני עיגולים נוצצים
כל מיני דברים נעשים
יותר ויותר סמוכים.
אני נזהרת מדברים נופלים
מאש, מרוח, משירים
בתריסים כל מיני רוחות מכים
כל מיני עופות מדברים

אבל אני שומרת את נפשי מהם
וגם איני בוכה
אני זוכרת שביקשת שאהיה ברוכה
אני ברוכה, אני ברוכה.

השמיים רצים
הם אינם נוגעים בשיער ראשי שלך
הם אינם מתקרבים אפילו לרוח שבאה אלי ממך
השמיים רצים למקום אחר
והרוח סביבנו טבעת שקופה,
כמו בערב שרב אנחנו ירח,
הרוח סביבנו עבר

(פוסטים נוספים שהועלו בשבוע תרצה אתר-

יום שני – "בלדה לאשה" ושיר נוסף שנכתבו חודש לפני מותה של תראה אתר והשיר של סילוויה פלאת שהשפיע על שירים אלה.

יום שלישי – "פתאום עכשיו, פתאום היום" ו"שיר לערב חג" – הלהיט הגדול והשיר שנכתב לזכר אביה. שניהם מפסטיבלי הזמר.

יום רביעי – "גשם הקשב לנשים" ו"ושום סלע"

יום חמישי – "כשתגדלי תביני", קישור לסיפור קצר ושובר לב שנמצא בעזבונה ו"הרחובות נמים כל כך בשקט" שהלחינו ומבצעים נתן סלור ויסמין אבן. נתן סלור הוא בנה של תרצה אתר שמופיע גם בסיפור הקצר.

יום שישי – שלושה שירים מאוד יפים – "אהבה יומיומית", "עיר עצובה" ו"מערבה מכאן".

יום שבת – לסיום אופטימי שיר ילדים מקסים – "שבת בבוקר".)