ארכיון הרשומות עם התג "נורית גלרון"

את השיר היפה והעצוב הזה כתבה תרצה אתר באוגוסט 1977, זמן קצר לפני מותה ב-7 בספטמבר, מילותיו המנבאות רע הופכות אותו לעצוב אף יותר. השיר שולב בסופו של דבר בהצגה "ארבע נשים" אותה תרגמה.

מאמר מעניין בחלק התרבות של עיתון הארץ מדבר על ההשפעה שהיתה לשיר "פרגים באוקטובר" שכתבה המשוררת סילוויה פלאת כשלושה חודשים לפני שהתאבדה. תרצה אתר עסקה בנסיונות לתרגם אותו כנראה בסביבות שנת 1965 אך הוא לא הושלם והתגלה בעזבונה. הרושם שהשאיר עליה היה כנראה גדול מאוד כי הוא מהדהד בשניים מהשירים האחרונים שכתבה.

(הטקסטים לשירים מופיעים מתוך המאמר שהתפרסם בעיתון "הארץ" בתאריך 12.06.09)

סילוויה פלאת

פרגים באוקטובר

תירגמה מאנגלית תרצה אתר

(תאריך לא ידוע)

אפילו ענני-השמש אינם יכולים להשתלט על הגלימות האלה.

אף לא אותה אשה באמבולנס

שלבה פורח מבעד למעילה בתדהמה רועמת כזאת –

מתנה, מתנת-אוהבים

שלא נתבקשה לחלוטין,

מאת השמים

בחוורון ובתבערה

הם מתניעים את התאים החד-חמצניים (הפחמניים) על ידי עיניים קופאות משממון תחת שולי מגבעת.

הו אלי, מה אני – שהפיות המאוחרים האלה יבכו פעורים

ביער של כפור, בשחר של שדה דגניות.

תרצה אתר

פרחי בר באוקטובר

11 באוגוסט, 1977

אפילו ענני השמש אינם משתלטים

על הצבעים האלה, האינסוף…

אשה אחת באמבולנס חשבה

כשנסעה להינצל, וידעה, יהיה טוב…

פרחי בר באוקטובר

חשבה האשה

אני אנצל כמותכם אהיה

שלל צבעים ומרחב אינסופי ומשב

של רוחות סתיו עזות… כמותכם אהיה.

אפילו משבי הרוח אינם משתלטים

על להבות הפלא, האינסוף…

אשה אחת באמבולנס חשבה

כשנסעה להינצל וידעה, יהיה טוב,

פרחי בר באוקטובר פרחו על קברה

כאשר הסיפור תם ביום ההוא

שלל צבעים ומרחב אינסופי – וסערה

של רוחות סתיו עזות – על קברה נשבו.

(תודה לציפי גון-גרוס, שאיתרה לארכיון תרצה אתר את השיר "פרחי בר באוקטובר".)

בלדה לאשה

אפילו ענני הגובה לא יכלו לשתיקתה.

היא הביטה עד בלי שובע, היא הביטה וידעה

שכעת פורחות בעמק שלל חבצלות הבר,

ולמרות הכל, הכל נגמר.

אפילו ענני אוקטובר, הסגולים אל מול שקיעה,

לא עזרו לה אף לרגע, לא עזרו להירגע.

אף כי שוב פרחו בעמק שלל חבצלות הבר,

למרות הכל, הכל נגמר.

אפילו הספרים בחדר, הסגור והעצוב,

כבר ידעו – היא לא בסדר, היא הולכת לבלי שוב.

עוד פורחות הרחק בעמק שלל חבצלות הבר,

אך למרות הכל, הכל נגמר.

(פסטים נוספים שהועלו בשבוע תרצה אתר-

יום ראשון – "שיר משמר" שכתב אלתרמן בדאגה לבתו ו"שיר הנשמרת" שכתבה לו בתו כסוג של תשובה.

יום שלישי – "פתאום עכשיו, פתאום היום" ו"שיר לערב חג" – הלהיט הגדול והשיר שנכתב לזכר אביה. שניהם מפסטיבלי הזמר.

יום רביעי – "גשם הקשב לנשים" ו"ושום סלע"

יום חמישי – "כשתגדלי תביני", קישור לסיפור קצר ושובר לב שנמצא בעזבונה ו"הרחובות נמים כל כך בשקט" שהלחינו ומבצעים נתן סלור ויסמין אבן. נתן סלור הוא בנה של תרצה אתר שמופיע גם בסיפור הקצר.

יום שישי – שלושה שירים מאוד יפים – "אהבה יומיומית", "עיר עצובה" ו"מערבה מכאן".

יום שבת – לסיום אופטימי שיר ילדים מקסים – "שבת בבוקר".)

בימים אלה אני קורא את ספר פרקי הפרוזה "פתאום כבו כל האורות" מאת תרצה אתר, שמכיל קטעים שנמצאו לאחר מותה. תמיד אהבתי את שיריה, אבל ספר זה חדר לליבי בעוצמה כה חזקה שהחלטתי להקדיש את הימים הקרובים לשיריה.

היום אעלה שני שירים שמתכתבים זה עם זה.

בין תרצה אתר לאביה נתן אלתרמן שררו יחסים קרובים מאוד. לאחר שירותה הצבאי נסעה אתר לניו יורק עם בעלה הראשון עודד קוטלר ללמוד משחק. כאשר אביה הגיע לביקור הוא מצא את בתו במצב של מצוקה נפשית (שכלל גם נסיון התאבדות). כאשר חזר נסער לארץ כתב לה את שירו המפורסם "שיר משמר".

אלתרמן נפטר בשנת 1970, כאשר תרצה היתה בת 29. לפי הדברים שקראתי עליה, מאורע זה השפיע עליה בצורה קשה מאוד ממנו לא השתחררה עד מותה. לבנה שנולד לאחר מות אביה קראה נתן.

בשנת 77, כשהיא בת 36, נפלה אל מותה מחלון דירתה שבקומה ה-6. השמועות על התאבדות נפוצו (עקב שמועות העבר ובהתבסס על שיריה) אך המשפחה טענה כי מדובר בתאונה מצערת. תרצה היתה מעורבת בתאונת דרכים כמה ימים לפני וקיבלה תרופות הגורמות לטישטוש. כאשר התכופפה מהחלון איבדה שיווי משקל ונפלה. אמה, שחקנית התאטרון רחל מרקוס, שהכירה בקשר הקרוב והמיוחד בין אתר לאביה ויתרה על מקומה בחלקת הקבר לצד אלתרמן, ותרצה אתר נקברה לצד אביה.

השיר היומי של הבלוב הוא בעצם שני שירים. הראשון – "שיר משמר" שכתב אלתרמן לבתו. השני, "שיר הנשמרת" הוא שיר תשובה שנכתב על ידי תרצה אתר.

שיר משמר
חוה אלברשטיין
מילים: נתן אלתרמן
לחן: סשה ארגוב

שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך,
מאבן קלע, מסכין, מציפורניים
שמרי נפשך מן השורף, מן החותך
מן הסמוך כמו עפר כמו שמיים
מן הדומם, מן המחכה והמושך
והממית כמי באר ואש כיריים
נפשך שמרי ובינתך שער ראשך
עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך.

זה ערב קיץ לכאורה, זה לכאורה
רק ערב קיץ טוב, ידוע וישן,
שבא לחסד ולרחמים, לא למורא
ולא לרחש חשדות ודבר אשם,
שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה
אשר תאיר עד עם ננוח ונישן.
רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה,
רק ערב קיץ חם שבא לא למורא.

הנה הרוח יד שולחת ובלי רחש
פתאום חלון לאט נפתח בחשכה
אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד
אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה!
אמרי מדוע העולם כה זר עדין
ואש ומים מביטים בו מכל צד!
אמרי מדוע בו מפרפרים חייך
כמו ציפור מבוהלה בתוך כף יד!
אמרי מדוע זה את מעוף ורעד רב
כמו ציפור בחדר בחפשה אשנב!

זה ערב קיץ לכאורה…

שמרי נפשך העייפה, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
שער ראשך, עורך שמרי, שמרי יופייך,
שמרי ליבך הטוב, אמציהו בידיך.

שיר הנשמרת
נורית גלרון
מילים: תרצה אתר
לחן: נפתלי אלטר

השמיים רצים רצים רצים
בתריסים כל מיני עיגולים נוצצים
כל מיני דברים נעשים
יותר ויותר סמוכים.
אני נזהרת מדברים נופלים
מאש, מרוח, משירים
בתריסים כל מיני רוחות מכים
כל מיני עופות מדברים

אבל אני שומרת את נפשי מהם
וגם איני בוכה
אני זוכרת שביקשת שאהיה ברוכה
אני ברוכה, אני ברוכה.

השמיים רצים
הם אינם נוגעים בשיער ראשי שלך
הם אינם מתקרבים אפילו לרוח שבאה אלי ממך
השמיים רצים למקום אחר
והרוח סביבנו טבעת שקופה,
כמו בערב שרב אנחנו ירח,
הרוח סביבנו עבר

(פוסטים נוספים שהועלו בשבוע תרצה אתר-

יום שני – "בלדה לאשה" ושיר נוסף שנכתבו חודש לפני מותה של תראה אתר והשיר של סילוויה פלאת שהשפיע על שירים אלה.

יום שלישי – "פתאום עכשיו, פתאום היום" ו"שיר לערב חג" – הלהיט הגדול והשיר שנכתב לזכר אביה. שניהם מפסטיבלי הזמר.

יום רביעי – "גשם הקשב לנשים" ו"ושום סלע"

יום חמישי – "כשתגדלי תביני", קישור לסיפור קצר ושובר לב שנמצא בעזבונה ו"הרחובות נמים כל כך בשקט" שהלחינו ומבצעים נתן סלור ויסמין אבן. נתן סלור הוא בנה של תרצה אתר שמופיע גם בסיפור הקצר.

יום שישי – שלושה שירים מאוד יפים – "אהבה יומיומית", "עיר עצובה" ו"מערבה מכאן".

יום שבת – לסיום אופטימי שיר ילדים מקסים – "שבת בבוקר".)