ארכיון הרשומות עם התג "משינה"

היא התווכחה איתו שעות – משינה (1986)

פורסם: אפריל 11, 2011 מאת גיא ברמן מכליס בנושא עברי
תגים:

אתמול ראיתי את "המכונה", הסרט התעודי על משינה ששודר בשבוע שעבר ביס דוקו. הסרט, כפי שציינו כל הביקורות שקראתי עליו, לא ממש מוצלח ועם זאת הוא שווה צפייה כי תמיד כיף לראות את העבודה שמאחורי הקלעים.

מבחינתי, מעולם לא הפסקתי לאהוב את משינה. גם כשהם חזרו עם אלבום חלש במיוחד (רומנטיקה עתידנית), גם כשחברו לסלקום (ועד היום אני לא מבין מה היתה הבעייה של כולם עם זה), ובטח כשהוציאו אלבום מוצלח, גם אם לא מסעיר במיוחד, שקיבל יחס לא הוגן (יהלומים בשמיים).

כי לפני הכל משינה היא הלהקה הראשונה האמיתית שלי. להקה שבזמן אמת פנתה אלי ולא להורים שלי, הלהקה הראשונה שחיכיתי לאלבום שלה אחרי ש"אופטיקאי מדופלם" הושמע חודשים ברדיו ואני וכל חברי כבר ידענו אותו בעל פה, הלהקה הראשונה שקניתי אלבום שלה כשהוא יצא, הלהקה הראשונה שהלכתי להופעה שלה (במכבידאנס בראשון לציון בשנת 86), הלהקה הראשונה שהקלטתי את ההופעה שלה מהרדיו (זו היתה ההופעה האחרונה של סיבוב ההופעות והיא נערכה בפארק הירקון ושודרה בגל"צ בקיץ 86- קלטת שנוגנה אינסוף פעמים ושהכילה את השיר שלהם שהכי אהבתי "היא התווכחה איתו שעות", שיר שלא נכלל באלבום).
היא גם המשיכה וליוותה אותי לאורך ההתבגרות שלי עד שהתפרקה כשהייתי בצבא.

אז אני מודה, אני כמעט לא שומע אותם היום, אבל תמיד כשיש פתאום שיר שלהם ברדיו אני נזכר איך היינו גולשים על הגלים והים היה כל כך כחול, בזריחה הפראית כשהרוח דרומית והשמש כדור ענק עגול והמים עשויים קריסטל שקופים אפשר את הסלעים לראות והשקיעה…
ואחר כך יוצאים לבלות.
וברגעים האלה אני מרגיש במעמקי לבי שהם עדיין הלהקה שלי והאהבה שלי אליהם עדיין קיימת ומעולם לא נעלמה.

חלומות קהיר

פורסם: ינואר 30, 2011 מאת Nathalie Dobrzan בנושא לועזי, עברי
תגים: , , ,

עד לפני שבועיים תכננו אני וחברותיי ליזה מאוסטריה ושרה מבחריין להיפגש בחודש מרץ לטיול במצרים.
כן, אני מודעת לכך שזה נשמע כמו התחלה של בדיחה (או קומדיית אימה):
ארית וערבייה מנסות לפתות ישראלית-יהודייה למדינה ערבית… אבל אני סוטה מהנושא, ובכל מקרה זה כבר לא רלוונטי.
מסתמן אעפס שלא אקח בקרוב את אוטובוס הלילה הישיר לקהיר, ולא את הרכבת ולא את הספינה.

מכובד האירועים, ובעיקר כי התחשק לי, הפוסט של היום הוא כפול,
מורכב מצלילי ילדות באייטיז וחלומות נושנים של תלמידת תולדות האומנות, הגדת פסח ו"רצח על הנילוס".

מוקדש בדאגה ובאופטימיות מאוד, מאוד זהירה לעם המצרי.