ארכיון הרשומות עם התג "חוה אלברשטיין"

אם הייתי צריך לבחור, זה אחד משני השירים של תרצה אתר שאני הכי אוהב (השני יפורסם מחר). גם פה נמצא הגעגוע לאביה. חוה אלברשטיין מבצעת ללחן של משה וילנסקי.

כשתגדלי תביני

אמא, מתי אהיה כבר גדולה?
בעוד כמה שנים ילדתי
ויהיה לי תינוק בתוך עגלה?
כמובן שיהיה לך בתי
אמא לכלב יש אבא?
ודאי
וסבא?
אולי
לי אין סבא מדוע?
כי סבא שלך בשמיים הלא
איך הוא הגיע לשם עם סולם?
לא זה קשה להסביר האמיני כשתגדלי תביני

אמא בלילה חלמתי חלום והיה שם כוכב עם פנים
אמא מה זה חלום תמונה או מקום?
זה סיפור שרואים כשישנים
אמא רונית כבר הבריאה?
ודאי
לגמרי?
אולי
מה זה דוקטור?
רופא
מדוע?
קוראים לו רופא כי הוא איש מרפא
למה כולם לא רופאים רק חולים?
כך זה קשה להסביר האמיני כשתגדלי תביני

אמא ירח זאת אבן כזאת?
כן גדולה ענקית ולבנה
אבל היא רחוקה נורא מאוד ולכן היא נראית קטנה
אמא תינוק זה בבטן?
ודאי
ויהיה לך?
אולי
לי אין בטן גדולה
לא אין לך
עכשיו את קטנה אז אי אפשר
איך התינוק שם בפנים כמו פרפר?
לא זה קשה להסביר האמיני כשתגדלי תביני

ורק אני והתשובות שבפי
יודעות את הסוד הגדול
שגם כשגדלים לא מבינים
רק פשוט יום אחד
מפסיקים לשאול

לפני כמה שנים התפרסם סיפור קצר מעזבונה של תרצה אתר במוסף התרבות של עיתון הארץ. לא צפיתי את התגובה שגרם לי סיפור זה. הסיפור הזה נגע בי בצורה כה עמוקה שהוא לא עוזב אותי גם כמה שנים אחרי שקראתי אותו. אתם מוזמנים לקרוא אותו פה. מי שאהב ישמח לדעת שכל הסיפורים שנמצאו בעזבונה יצאו לאור לפני כמה חודשים בספר בשם "פתאום כבו כל האורות". אני קורא אותו כעת והוא שובר את ליבי.

ואותו נתן בן הארבע שמופיע בסיפור הקצר הוא נתן סלור, בנה של תרצה אתר הקרוי על שם סבו. הוא מוסיקאי שעומד להוציא בימים אלה אלבום שני והוא הלחין ומבצע את השיר הבא יחד עם יסמין אבן. את המילים, כמובן, כתבה תרצה אתר.

הרחובות נמים כל כך בשקט

הרחובות נמים כל כך בשקט, הם

כל כך בשקט.

לאור לבנה חרוכה, לא זעה,

לא דולקת.

לאור משהו רע ואחר

שבא מבלי שנתבקש

הרחובות נמים בדומיה בתוך גבולות עירי.

רק הים את חייו הפרועים, כנוצרי,

חרוזים חרוזים מתפלל, לוחש…

רק הים מתפלל ולוחש.

הלילה כל כך לא רצוי

כשמקיצים לפתע. כך גיליתי.

אצבעות ארוכות מקיפות את ביתי ומה אם כלל לא הייתי

פה. עכשיו. מה היה מתרחש.

ים נוגן, מתפלל ומונה חרוזים,

ים לא-עצוב, ממרחק לא גדול

עם חולות עצובים מתלחש

(פוסטים נוספים שהועלו בשבוע תרצה אתר-

יום ראשון – "שיר משמר" שכתב אלתרמן בדאגה לבתו ו"שיר הנשמרת" שכתבה לו בתו כסוג של תשובה.

יום שני – "בלדה לאשה" ושיר נוסף שנכתבו חודש לפני מותה של תראה אתר והשיר של סילוויה פלאת שהשפיע על שירים אלה.

יום שלישי – "פתאום עכשיו, פתאום היום" ו"שיר לערב חג" – הלהיט הגדול והשיר שנכתב לזכר אביה. שניהם מפסטיבלי הזמר.

יום רביעי – "גשם הקשב לנשים" ו"ושום סלע"

יום שישי – שלושה שירים מאוד יפים – "אהבה יומיומית", "עיר עצובה" ו"מערבה מכאן".

יום שבת – לסיום אופטימי שיר ילדים מקסים – "שבת בבוקר".)

בימים אלה אני קורא את ספר פרקי הפרוזה "פתאום כבו כל האורות" מאת תרצה אתר, שמכיל קטעים שנמצאו לאחר מותה. תמיד אהבתי את שיריה, אבל ספר זה חדר לליבי בעוצמה כה חזקה שהחלטתי להקדיש את הימים הקרובים לשיריה.

היום אעלה שני שירים שמתכתבים זה עם זה.

בין תרצה אתר לאביה נתן אלתרמן שררו יחסים קרובים מאוד. לאחר שירותה הצבאי נסעה אתר לניו יורק עם בעלה הראשון עודד קוטלר ללמוד משחק. כאשר אביה הגיע לביקור הוא מצא את בתו במצב של מצוקה נפשית (שכלל גם נסיון התאבדות). כאשר חזר נסער לארץ כתב לה את שירו המפורסם "שיר משמר".

אלתרמן נפטר בשנת 1970, כאשר תרצה היתה בת 29. לפי הדברים שקראתי עליה, מאורע זה השפיע עליה בצורה קשה מאוד ממנו לא השתחררה עד מותה. לבנה שנולד לאחר מות אביה קראה נתן.

בשנת 77, כשהיא בת 36, נפלה אל מותה מחלון דירתה שבקומה ה-6. השמועות על התאבדות נפוצו (עקב שמועות העבר ובהתבסס על שיריה) אך המשפחה טענה כי מדובר בתאונה מצערת. תרצה היתה מעורבת בתאונת דרכים כמה ימים לפני וקיבלה תרופות הגורמות לטישטוש. כאשר התכופפה מהחלון איבדה שיווי משקל ונפלה. אמה, שחקנית התאטרון רחל מרקוס, שהכירה בקשר הקרוב והמיוחד בין אתר לאביה ויתרה על מקומה בחלקת הקבר לצד אלתרמן, ותרצה אתר נקברה לצד אביה.

השיר היומי של הבלוב הוא בעצם שני שירים. הראשון – "שיר משמר" שכתב אלתרמן לבתו. השני, "שיר הנשמרת" הוא שיר תשובה שנכתב על ידי תרצה אתר.

שיר משמר
חוה אלברשטיין
מילים: נתן אלתרמן
לחן: סשה ארגוב

שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך,
מאבן קלע, מסכין, מציפורניים
שמרי נפשך מן השורף, מן החותך
מן הסמוך כמו עפר כמו שמיים
מן הדומם, מן המחכה והמושך
והממית כמי באר ואש כיריים
נפשך שמרי ובינתך שער ראשך
עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך.

זה ערב קיץ לכאורה, זה לכאורה
רק ערב קיץ טוב, ידוע וישן,
שבא לחסד ולרחמים, לא למורא
ולא לרחש חשדות ודבר אשם,
שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה
אשר תאיר עד עם ננוח ונישן.
רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה,
רק ערב קיץ חם שבא לא למורא.

הנה הרוח יד שולחת ובלי רחש
פתאום חלון לאט נפתח בחשכה
אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד
אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה!
אמרי מדוע העולם כה זר עדין
ואש ומים מביטים בו מכל צד!
אמרי מדוע בו מפרפרים חייך
כמו ציפור מבוהלה בתוך כף יד!
אמרי מדוע זה את מעוף ורעד רב
כמו ציפור בחדר בחפשה אשנב!

זה ערב קיץ לכאורה…

שמרי נפשך העייפה, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
שער ראשך, עורך שמרי, שמרי יופייך,
שמרי ליבך הטוב, אמציהו בידיך.

שיר הנשמרת
נורית גלרון
מילים: תרצה אתר
לחן: נפתלי אלטר

השמיים רצים רצים רצים
בתריסים כל מיני עיגולים נוצצים
כל מיני דברים נעשים
יותר ויותר סמוכים.
אני נזהרת מדברים נופלים
מאש, מרוח, משירים
בתריסים כל מיני רוחות מכים
כל מיני עופות מדברים

אבל אני שומרת את נפשי מהם
וגם איני בוכה
אני זוכרת שביקשת שאהיה ברוכה
אני ברוכה, אני ברוכה.

השמיים רצים
הם אינם נוגעים בשיער ראשי שלך
הם אינם מתקרבים אפילו לרוח שבאה אלי ממך
השמיים רצים למקום אחר
והרוח סביבנו טבעת שקופה,
כמו בערב שרב אנחנו ירח,
הרוח סביבנו עבר

(פוסטים נוספים שהועלו בשבוע תרצה אתר-

יום שני – "בלדה לאשה" ושיר נוסף שנכתבו חודש לפני מותה של תראה אתר והשיר של סילוויה פלאת שהשפיע על שירים אלה.

יום שלישי – "פתאום עכשיו, פתאום היום" ו"שיר לערב חג" – הלהיט הגדול והשיר שנכתב לזכר אביה. שניהם מפסטיבלי הזמר.

יום רביעי – "גשם הקשב לנשים" ו"ושום סלע"

יום חמישי – "כשתגדלי תביני", קישור לסיפור קצר ושובר לב שנמצא בעזבונה ו"הרחובות נמים כל כך בשקט" שהלחינו ומבצעים נתן סלור ויסמין אבן. נתן סלור הוא בנה של תרצה אתר שמופיע גם בסיפור הקצר.

יום שישי – שלושה שירים מאוד יפים – "אהבה יומיומית", "עיר עצובה" ו"מערבה מכאן".

יום שבת – לסיום אופטימי שיר ילדים מקסים – "שבת בבוקר".)

לו יהי. מילים ולחן: נעמי שמר, ביצוע: חוה אלברשטיין

פורסם: דצמבר 5, 2010 מאת גיא ברמן מכליס בנושא עברי
תגים: ,

כבר כמה ימים אני חושב מהו השיר הנכון לפרסם כשיר יומי ראשון. היו הרבה בחירות. השיר הזה לא היה אחד מהם, אבל איפהשהו במהלך הבוקר התחלתי לזמזם אותו לעצמי.

אני מודה שעד לשנים האחרונות לא היתה לי חיבה יתרה לשיר הזה.

אני לא יודע אם מעטה הציניות שלי נסדק או שהשנים ריככו אותי, אבל תהיה הסיבה אשר תהיה, שיר זה הפך לתפילה קטנה המושרת בכל לילה עם ילדינו לפני שאנו עוזבים את מיטתם.

המילים נכתבו כגרסה עברית לשירם של הביטלס Let it be והותאמו ללחן המקורי כשהלחן המוכר התווסף רק מאוחר יותר (אתם מוזמנים לנסות ולשיר את מילות השיר על פי מנגינת הביטלס. זה אכן עובד)