ארכיון הרשומות עם התג "גלובוס הזהב"

David Brent – If You Don't Know Me By Now

פורסם: ינואר 18, 2011 מאת גיא ברמן מכליס בנושא טלוויזיה, לועזי
תגים: , ,

אם היתה סיבה אחת טובה לקיים את הדבר הזה שנקרא טקס פרסי גלובוס הזהב, היתה זו הזכות לראות שוב את ריקי ג'רוויס בשיאו. הדרך בא השתדל להעליב או לפחות להשתעשע עם כל מי שהתאפשר, הראתה פעם נוספת למה הוא הפך לאליל שהוא.

מבחינתי, גם אם לעולם הוא לא יעשה יותר שום דבר ראוי, הוא עדיין יזכר כמי שיצר את אחת התוכניות הגדולות ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה בעולמינו ובגלקסיות רחוקות רחוקות.
"המשרד" הבריטי הוא יצירת מופת שמעטים מדי מכירים.
זו סדרה שדורשת מאמץ,  אבל מי שמוכן להשקיע אותו יקבל את החוויה הכי מצחיקה/מרגשת/עצובה שהוא חווה בחייו.
עברו כבר מספר שנים מאז הסתיים פרק הכריסטמס הכפול ועדיין לא קמה לה (מבחינתי) מתחרה בז'אנר.

את הסדרה כתבו וביימו ריקי וסטפן מרצ'נט ולמי שלא יודע היא סובבת סביב חיי העובדים במשרד למוצרי נייר בעיר נידחת באנגליה. ריקי ג'רוויס מגלם את הבוס ויוצר את אחת הדמויות הגדולות ביותר שנראו על המסך הקטן (בתקופה שראיתי את הסדרה היתה לי טלוויזיה 21 אינץ).

אז עשו את המאמץ. בהיותה כל כך קצרה בסך הכל תפסידו 7 וחצי שעות מחייכם. בזבזתם הרבה יותר מזה על סדרות לא ראויות.

והנה האיש והאגדה, דייוד ברנט, הבוס הטוב בעולם בקליפ שהוציא לפני שהפך למנהל הסניף של וורנהם הוג.

Feed Me – from "Little Shop of Horrors"

פורסם: ינואר 17, 2011 מאת גיא ברמן מכליס בנושא לועזי, קולנוע
תגים: , ,

פעם טקס האוסקר היה משהו שחיכיתי לו כל השנה, משהו שהיווה סוג של רגע שיא. אז, במדינה הים תיכונית שגרתי בה, היינו מקבלים תקציר ערוך של כל רגעי המפתח החשובים וכבר אז הבנתי שלא מעניין את אף אחד מי משתתף בעשיית הסרט כך שאם אני רוצה ששמי יתנוסס בכתוביות הפתיחה ברב חן בתל אביב והוא גם יגיד משהו למישהו, אני צריך להיות או השחקן או הבמאי. לימים הבנתי שגם זה לא נכון ושאנשים הולכים לסרט החדש של אנג'לינה ג'ולי לא כדי לראות מה קרה לבמאי של "חיים של אחרים", אבל זו כבר אכזבה מסוג אחר.

כך או כך באחד הטקסים הזכורים לי מכל העלו את השיר הנפלא הזה מתוך פס הקול של "חנות קטנה ומטריפה" בהפקה מפעימה כפי שרק האוסקר ידע לעשות. אני לא זוכר (וזה גם לא כל כך מעניין) מי זכה באותו ערב אבל את הנמבר הזה אני זוכר בהחלט. כבר לא עושים כאלה באוסקר, ועדיין אני אוהב את הטקס המטופש הזה עד עמקי נשמתי. כזה אני, רומנטיקן. מכיוון שלא מצאתי את הנמבר עצמו ביוטיוב, תאלצו להסתפק במקור (שאני משוכנע שהוא טוב פי כמה)

וזה כל מה שאני הולך לכתוב על טקס גלובוס הזהב (שראוי לבדוק בדחיפות את מקורות המימון המפוקפקים שלו).